איפה הקסיסה?

חגיגות חודש הקנאביס קאפ

מרוב שאני אוהבת את הקנאביס קאפ ואת מרכיביו האנושיים והצמחוניים החלטתי לפצוח בחגיגות חודש הקנאביס קאפ .

חלוק באנג שחבלדאך – ליסה ואנוכי

כאנטי-תזה ללפיד האולימפי שהוא המייצג האונירסלי לרצח עם ודיקטוטרה סינית , החלטתי להדליק לפיד משלי , לפיד החרות, לפיד הזעם הרחום, לפיד הבאנגי-מה , הלפיד שנוצץ בעיניים של כל אחד מאיתנו בזמן שאנחנו מדליקים עם המצית את הבאנג , בזמן שאנחנו שואפים עמוק לקול פצפוצי הזרעים שבתוך הג'וינט שלנו – עוד פעם מישהו לא ניקה את הקסיסה רבאאק , עוד חור בחולצה שקניתי לפסח – לפיד החירות ולפיד חגיגות חודש הקנאביס קאפ 2008.

כן בשנים האחרונות אני נוהגת לכתוב ביום הקנאביס קאפ עשרים לאפריל כל שנה משהו אחד קצר – אבל מה נשתנה הלילה הזה? שהלילה הזה והחודש הזה נפתח לי בלוג באתר הכי ממסטל בישראל ולפיכך מצאתי לנכון לפתוח בבלוג הזה כשלעצמו חגיגות יומיות שייקראו חגיגות חודש הקנאביס קאפ.

בארבע עשרה לאפריל 2005 ביליתי את הלילה במחיצתה של ליסה .

ברבות השנים נפרדו דרכנו למרגלות הויכוח האינסופי של "שאף אחד לא יעיז להעליב לי את השכטה" ששבר את ליבי פעמים כה רבות והייתי על סף הגירה מהארץ (הגירה שלא נסתיימה עד עצם היום הזה טפו טפו ואיזה מזל).

וליסה כתבה לי מכתב פרידה ונתנה לי אותו בנמל תעופה בן גוריון ואני בוחרת לפתוח במכתב הזה את חגיגות חודש הקנאביס קאפ ולספר ביציאת החירות שלי כפי שנהוג בהגדות.

מורה אחת

אשה במדבר

אמא אוניברסאלית

כל שנה במקום חדש

ומנגד

ילדה אחת מכשפה

בשתי צמות

אדומות

אחת בכל יד

ושיפחדו קוסאמק!

ואז היא כתבה באלכסון בטוש ורוד:

ושהיוניברס

יישאר תמיד

חלוק בונג

שחבלדך!

ואחר כך היא כתבה למטה בסגול:

You’re such a friend!

אבל באמת

חוצמזה אני שפוכה מרוב נענע ואין לי מה לכתוב.

את יודעת כמה אני אוהבת אותך שמחה בשבילך

ומאחלת לך הצלחה. טוב. ראש ולישון

ליסה 14.4.2005

ועכשיו אדבר בסצינה:

באמת כמעט כל שנה שאני במקום חדש, רק בשנים האחרונות המקומות החדשים נגמרים לי אז אני נשארת קצת יותר – נגיד שלוש ארבע, במקסיקו עוד מעט חמש כבר , נו מה לעשות הבחורה מזדקנת , השרמוטה התעייפה, הבודהיסטית יודעת שהחיפוש צריך מבפנים והבלונדינית התאהבה ודיי

וכל שנה באפריל אני מסתכלת איפה הייתי באפרילים אחרים כי בשבילי זה בעצם כמו ראש השנה – ואין על זכרונות הקנאביס קאפ האביבי באמסטרדם וביום הזה שהיא כתבה לי היינו על סף פרידה ארוכה שלא הפסיקה עד היום ושתינו היינו די מחוברות לתאורית הבאנגי-מה.

השנה אני עדיין במקסיקו ואני לא יודעת איפה ליסה כי אנחנו לא מדברות כבר שנתיים כמעט (הפסקתי לספור כשהפצע הגליד ולא רציתי לגרד אותו שלא ידמם) אחרי שליסה החליטה שהמריחואנה לא עושה לה טוב ושהיא מפסיקה לעשן – לא סיגריות, לא אלכוהול – מפסיקה לעשן מריחואנה ואני לא יכולתי להסכים לה.

חלוק בונג שחבלדך נובע ממספר מרכיבים שנתגלו לנו באמסטרדם:

האחד: חלוק – בונג – ניו – יארה : שנה טובה בסורינאמית

השני – באנג – לא באמת, אתם לא שואלים אותי מה זה ,נכון?

השלישי שחבלדך – המילה הראשונה שלמדתי בהולנדית היתה חזיילעך: משמעותה המילולית "בסבבה"

אם נגיד כולם רוצים להיפגש בקופי שופ לשבת לזיין אחד לשני את המוח הם אומרים אחד לשני: תבוא יהיה חזיילעך

איך שהגעתי לאמסטרדם ולמדתי את המילה הזאת נזכרתי ב "חבל לך" הישראלי וכך חיברתי את השניים וקיבלתי "חבלדך" שזה חבל לך על הזמן איזה סבבה. יעני פידבק פוסיטיבי לעידוד המוטיבציה

אז חלוק בונג שחבלדך היה כזה מין איחול שאיגד תחת ג'יברישיותו איחול לדרך צלחה ומצויינת ומלווה כמובן בעשן של באנג.

כבר שנים שלא יצאתי לי להגיד את זה לאף אחד אז השנה ולרגל חגיגות חודש הקנאביס אני אומרת:

חלוק בונג שחבלדך לכולם

שליחת תגובה

כתובת האימייל שלך לעולם לא תפורסם או יעשה בה כל שימוש. שדות חובה מסומנים ב*

*
*