איפה הקסיסה?

באנגי מה יומולדת בקרוב ועוד על טוש בת נמר וההופעה המתקרבת

יומולדת שמח עוד מעט…

הנה עוד פעם הגיע היום הזה בשנה שכל שנה פחות בא לי לשמוע אותו. זכור לי שבצעירותי אמרתי לעצמי שבערך בשלושים ושש אני פשוט אפסיק לספור ואתחיל לספור אחורה במקום אבל שכחתי מזה לגמרי והשנים האחרונות (במיוחד אלו עם אלדון) עשו את היום הזה לכזאת חגיגה שלא היה בא לי להפסיק לספור את הפלוס ולא ספרתי אחורה.

אחר כך פתאום בא היומולדת של שנה שעברה , לא , בעצם זה היה לפני שנתיים כבר, בשנה שעברה לא היתה לי שום יומולדת בכלל, שכחתי לגמרי . או שהיתה לי? התבלבלו לי השנים כבר.

היומולדת הראשון המפחיד קצת היה היומולדת שאלדון נסע לפגוש את הקרמפה ולהציע לו את האדמה לראות אם הוא יתמוך בנו קצת ויתן לאלדון לטפס על ההר שלו עם הראש עץ בודהה שקיבל במתנה מטרנגו רינפוצהת מורה רם –מעלה וחבר טוב מה שאלדון קרא לו: הרוט-גורו שלי.

והוא חזר מהביקור נלהב ושמח , בתחושה שהקרמפה קיבל את המתנה וסוף סוף אחרי כל כך מלא שנים הוא יוכל להגיע להר ולהביא לשם את הבודהה…

שום תשובה לא הגיעה. בעולם הבודהיסטי, כמו בכל היקום, השחיתות לא נמנעה מלהתפשט  ולמעשה היא כסרטן בקרב התנועה הבודהיסטית העולמית. והשחיתות הזאת עיכבה ומנעה כל התייחסות נוספת לעניין מטעם איזה שהוא גורם בודהיסטי שהיה מוכר לנו.

פתאום התחילו לי הימים המפחידים שאני אוכלת פטריות ורואה רק דברים מפחידים, כמו סרט רע אבל יותר מזעזע כי ההסברים היו הגיוניים ביותר , הרבה יותר ממשהו שאני הייתי ממציאה עם הראש שלי בעצמי.

לא הבנתי מאיפה בא הפחד? למה שאני מאוהבת כל כך עם הבודהה שלי במקום כזה 'שקט שיש בו תמיד שכטה ואנחנו לא בעוני ומחסור, אתחיל פתאום לפחד כל כך? מתי פחדתי ככה בפעם האחרונה? אה וואללה לפני שאבא שלי מת, באמסטרדם, אכלתי פטריות קצת ופתאום ראיתי את היקום נחרב לו ומתפורר, הייתי בטוחה שזה מהפטריות, לא הסכמתי לשים לב וכשחזרתי הביתה מהליכה ארוכה ברחובות אמסטרדם אבא שלי החליט למות וקיבלתי טלפון שצריכים שאני אבוא הביתה…

נו טוב לפחות במקרה של אלדון לא קיבלתי כזה טלפון,  האמריקאים בהחלט לא רצו שאני אבוא אליהם הביתה בזמן שאלדון היה בחיים אז רק זה חסר להם להביא אותי עכשיו כשהוא מת ומה בדיוק הם יעשו בי? אז נשאר רק לבוא הביתה לישראל וזה, עם כל הגעגוע והאהבה לאחים שלי שגרים שם היה טראומה אחת יותר מדי בשבילי אז לא באתי

בקיצור איפה הייתי? כן אז אלדון נהיה מאד עצוב, הוא המשיך לאהוב, ללמד לספר ללטף לחבק אבל העיניים מלאו געגוע עצוב, מחכים לתשובת המורה הרוחני והתשובה לא באה אף פעם , השתיקה המכאיבה , העלבון הקשה: ארבעים שנה שהוא סוחב על הגב אדמת מדבר על הר וההר מסורב להתקבל? פתאום הבנתי את קין יותר משהבנתי את הבל.

אדם שוקד על קורבנו לאלוהים שלו, שנה או גם חיים שלמים, והנה השליח של אלוהים  בא לבקר, נותן לו יד, מצטלם איתו אפילו ובדרך שתיקה אומר: לא תודה, אנחנו לא מעוניינים. אפילו לא אומר תודה. שתיקה מוחלטת.

אנשים אמרו אחר כך שהקרמפה לא נגע באדמה כי הוא שם לב שהיא אדמת "מריבה".

Well I tell you what: screw them

אם הוא לא רצה שיגיד. כנות עדיפה על הכל. נציג של אלוהים או לא? מה יצא רחמן או פחדן?

בקיצור יומולדת אחד אחרי זה לא היה לי בכלל כי הוא לא יכל להגיע הביתה מארצות הברית אחרי שהוא נסע לפגוש את החבר שלו הכי טוב ונשאר שם יום אחד לישון.

והשנה – אללה יוסתור – לפחות אם הייתי יודעת –  מי איכפת לו יומולדת בכלל- שמחר אלדון בא הביתה נקבל חיבוק נחבק בחזרה, נספר לו את כל הסיפורים, נשמע בלוז ביחד. אבל איך אני אדע דבר כזה?  אין! נגמר!

ולא רק זה נגמר – תיכף גם נגמר הפרחון הקטן שקיבלתי מעשרים לאפריל וגם לא תהיה לי שכטה ביומולדת ! וואי וואי.

הברירה היחידה תהיה כנראה לאכול פטריות כי נשארו לי כמה,  אבל בטעות ובמקרה בדיוק בזמן הזה כל הבוסים שלנו (או כמה מהם) באים לבקר פה במרכז ריטריט. נו באמת, מכל השנה, דווקא עכשיו, בשיא החמסין, הם החליטו לבוא אז אין מצב לאכול פטריות ואם לא יתמזל מזלי הם יחליטו להוציא אותי לאיזה בילוי אללה יוסתור סטייל האמריקאים ואני לא בא לי בילוי – אני רוצה לאכול פטריות ביום הזה !!!פטריות אגב, אסורות פה ואתם יודעים למה? מישהו בא לפה לעשות טקס פיאוטה – עבור בנאדם שגוסס מסרטן. במקום התארח מנהל התיירות המחוזי עם אשתו וביתם הקטינה.

הם לא ידעו דבר בזמן הלילה אולם לעת בוקר מישהו שיתף את הילדה של מנהל התיירות באושר שתקף אותו וסיפר לה למה והיא רצה להלשין להורים שלה. מהפדיחה ומהסקנדל שההורים איימו לקיים הוחלט שהמקום יפרסם פלייר שאותו מקבלים כל באי המקום שמכריז שפה אסור: פטריות, מריחואנה ופיאוטה.

ככה שהנה עוד הפעם הזדמנות להיות לא רק לא חוקית בארץ שבה אני גרה אבל אפילו לא חוקית על האדמה שאני גרה בה  – חחחח. באנגי מה זה כבר כמעט לא חוקי כמו מריחואנה.

נראה לי אני אגיד להם תשמעו: אני יומולדת צריכה לתרגל רוחניות בבקשה עופו לי מהעניים ואום אה הונג – יללה ביי. שחררו אותי תנו לי נחת רוח יש לי סיכוי. כל יומולדת שלי נראה כמו סצינה מסרט של פדריקו פזוליני בחיי.

פעם באיזה יומולדת אחד אכלתי אל אס די ויצאתי לעשות קריאות בככר האמנים באמסטרדם. ביום הזה בדיוק התחילה ההיכרות שלי עם סטנטרה הידוע לשימצה ולתהילה גם יחד. על זה צריך בכלל לכתוב בלוג שלם אחר.

ככה שבדרך ככל רוב הימי הולדת שלי היו מפתיעים והשנה בגיל 45 (כן לפי הבודהיסטים מתחילים לספור שנה קודם את היומולדת כאילו מוסיפים את התשע חודשי רחם) נמאס לי קצת מהפתעות

כל הפתעה כזאת עושה לי תחושה מיידית של נפנוף בכנפיים, יעני הנה מגיע המעוף הגדול  וטראח! פתאום עוד פעם אני נופלת על הגב למה הכנפיים כנפי תרנגולת לא של איזה אווז טייסת.

בקיצור מרגישים איזה סטלה  נפלה עלי? לא זה לא מהפרח האחרון,  בטוח זה מהחמסין – 40 מעלות בצל ועוד לא הגיע הקיץ. מאידך, אני חייבת להגיד לכם יש בחמסין הזה מעין סוג של טשטוש חושים עז שאם לא לובשים כובע או שותים מים ברגיל יש מצב של עד להיכנס לטריפ מהחשיפה לשמש.

וזה אני אומרת לכם ממקום שיש ברז ויש מעיין זורם אצלנו ואנחנו לא צריכים לדאוג למים הרבה זמן, תחשבו על מקומות שאין להם מעיין וגם לא ברז, והם צריכים ללכת המון קילומ"ש כדי להגיע בכלל לטיפה קטנה של מים. מפחיד לאללה לא?  לפחות אני יש לי את המזל שאם אני אתעלף מחשיפה לשמש בנסיון ליצור אוירה של סטלה עצמית – יש לי מה לשתות – להם מה יש?

אז לכבוד היומולדת שלי וגם בשם טוש בת נמר שהיתה לי לתומכת רבה בימים האחרונים בשיחות ארוכות מבקשת ממכם אנוכי בצניעות: תיזהרו על המים של השתיה, על המים של השירותים , על המים של המקלחת, רציתי להגיד תיזהרו גם על המים של הים, אל תזרקו שם פלסטיק אפילו לא חתיכה קטנה מסביב לקרטיב, יש לים כבר  מספיק פלסטיק שאי אפשר להאמין.

ברחמים על ציפורי השכונה – שימו להם איזה כוס מים בצל שיהיה להם איזה שלוק אם אפשר בימים חמים שכאלה.

ותיספרו גם אתם קדימה את הפלוסים תעשו חגיגה , תעשנו את הפרח האחרון אבל עם כל הלב ותגידו: יללה נו גם לבאנגי מה אין  שכטה…

יומולדת של מים לכבודו שבשמיים….

ושיהיה לנו יומולדת שמח שלי

פרטים על ההופעה של טוש בת נמר יופיעו בקרוב מאד.

4 תגובות

  1. guru g
    פורסם 17 במאי 2010 ב23:43 | קישור קבוע

    שיהיה הרבה הרבה מזל טוב אהובה. תני עוד פרטים. אני בא.

  2. be
    פורסם 18 במאי 2010 ב1:51 | קישור קבוע

    מזל טוב יקירתי
    קראתי בהיפנוט מוחלט!
    איך שהגעתי לקטע של המים התחיל לרדת פה גשם
    משהו מיסטי
    אין על מים!!!

  3. פורסם 18 במאי 2010 ב2:00 | קישור קבוע

    טרום יומולדת אלו רק ההכנות
    גששששששששששששששששםםםםםםםםםםםםםםם
    אמן ואמן

  4. פורסם 18 במאי 2010 ב2:03 | קישור קבוע

    ובאשר לפרטים שהתבקשו פה על ידי ירום הודו גורו ג'י אתה יודע – תרים טלפון לבאבא דחקה הוא יש לו את כל הפרטים לפני כולם…

שליחת תגובה

כתובת האימייל שלך לעולם לא תפורסם או יעשה בה כל שימוש. שדות חובה מסומנים ב*

*
*